לזכור, להתרגש, ולחזור הביתה: ערב יום השואה בהדסה נר הלילה בת ים

נפגשנו במועדון שלנו, והלב שלי התמלא התרגשות לראות את כולכם שוב בבית.

עברנו תקופה לא פשוטה של ריחוק וחוסר ודאות, שבה נאלצנו לבטל מפגשים ואירועים שכל כך חיכינו להם.
אמנם זכינו להיפגש פה ושם לקפה בקניון בת ים, אבל אין תחליף לתחושת ה"ביחד" האמיתית שיש לנו כאן, בתוך המועדון שלנו.

התכנסנו בערב יום השואה, ברגשות מעורבים:
מצד אחד,השמחה על היכולת לחזור ולהיות אחת עם השנייה, ומצד שני – החובה הקדושה שלנו לזכור ולא לשכוח. כנשים שמובילות עשייה וחסד, אנחנו יודעות שהסיפורים ששמענו הערב הם לא רק על העבר, אלא על החוסן והעוצמה של כולנו. 

אני רוצה להודות מקרב לב לחברים שפתחו את הלב ושיתפו אותנו בסיפוריהם האישיים והמרגשים: פסיה טמיר, יגאל שלו, רבקה בלוך ופרידה טין. תודה שאיפשרתם לנו לזכור ולכאוב יחד, כמשפחה אחת גדולה ומלוכדת.

במבט קדימה, אני מלאה בתקווה. אם השקט יישמר, אנחנו נמשיך בפעילות המבורכת שלנו במלוא המרץ ובקרוב אעדכן אתכן בתוכניות להמשך השנה.
שנזכה לימים שקטים יותר, לבשורות טובות ולעשייה משותפת ומחזקת.